מה שלומכם? קודם כל אני חייבת לכם התנצלות גדולה על זה שלא כתבתי כבר הרבה זמן.

השבוע דווקא התחשק לי לכתוב לכם ולשתף אתכם, אולי זה סימן לרגיעה במצב הרוח שלי והתחלה של תקופה חדשה.

אני רוצה להתחיל בהוקרת תודה לכל האנשים שכותבים לי, מעודדים אותי ומחזקים אותי. אתם האוהדים האמיתיים. אני רוצה שתדעו שאני כמובן קוראת כל מייל ומתרגשת כל פעם מחדש. יש לכולכם חלק גדול בהעלאת מצב הרוח שלי והמשך האמונה העצמית שלי.

אם אני בוחנת את התקופה האחרונה, קשה לי לשים את האצבע על סיבה מדויקת וספציפית לחלק מההפסדים שלי. אני מודעת לזה שהשנה הזו הייתה מוזרה ולא ממש הצלחתי ליצור מומנטום אם בגלל  פרשת דובאי, אם בגלל הפציעה שלי ואם בגלל הפסדים לא מחויבי המציאות.אני עובדת קשה מאוד באימונים ומתאמנת מצוין. לצערי הדברים לא כל כך מתחברים בזמן המשחקים.

הדבר הכי חשוב מבחינתי זה שאני יודעת ומרגישה שאני עושה את הדבר שאני הכי אוהבת ואין לי שום ספק שאני אמשיך לעבוד, להאמין והדברים יתחברו, כי אני בהחלט מאמינה שאני ברמה של טופ 30 (לפחות).

טסתי לארצות הברית לפני שלושה שבועות במהלכם נודע לי שאמריקן אקספרס האמריקאית בחרה בי לקמפיין האמריקאי שלהם לכל תקופת התחרויות בארצות הברית וכמובן שיא הקמפיין יהיה במהלך היו.אס.אופן.מי שנבחר להשתתף בקמפיין חוץ ממני הם: גאל מונפיס הצרפתי, סם קוורי האמריקאי וקורלין ווזניאקי הדנית.

זהו כמובן כבוד גדול מאוד בשבילי, אני מאוד שמחה להיות חלק מקמפיין עם חבורת שחקנים כל כך בחירה ומעניינת.

 כמו כן מבחינתי להיות חלק מקמפיין של חברה גדולה ומכובדת כמו אמריקן אקספרס זה כבוד גדול שמחמיא לי מאוד. כחלק מההכנה לקמפיין, במהלך שבוע שעבר היה לי יום צילומים ארוך שהתחיל בצילומי סטילס על המגרש ומחוצה לו וכן צילומי ווידאו על המגרש. הרגשתי ממש כמו דוגמנית טניס...

אחרי זה קרולין ואני ראיינו אחת את השנייה במשך מעל חצי שעה. דיברנו על החיים הפרטיים שלנו, איך התחלנו לשחק טניס על המשפחות ועל כל הלחצים שעובר ספורטאי מקצועני. הייתה לנו שיחה ממש כיפית ופתוחה.

אני חייבת לציין שמאוד נהניתי מכל היום הזה.זה הכל להפעם.

 נשתמע בקרוב שחר

אני כותבת לכם מהכפר האולימפי, לפני הכל אני רוצה להביע את השתתפותי בצערה של משפחת מנדל. הידיעה על מות אביו של אלון הכניסה את המשלחת להלם מסויים. מקרה כמו זה מכניס את הכל לפרופורציות. אנחנו נמצאים כאן בשביל אלון, לתמוך ולעזור בכל דבר שניתן.

קצת קשה  לחזור לשיגרה, אבל ממש אין ברירה. לוח הזמנים שלנו צפוף, אני מתאמנת פעמים ביום אימוני טניס ובנוסף אליהם גם אימון כושר יומי. האימונים שלי מעט שונים מתחרויות רגילות מפני שאני וציפי מתאמנות יחד לקראת תחרות הזוגות. בתחרויות שלי במהלך השנה אני לא מתאמנת על זוגות ספציפית אבל הפעם המטרה גדולה וחשובה ואנחנו עובדות קשה באימונים.

אני נמצאת בבייג'ינג כבר כמעט שלושה ימים. ההתרגשות לפני הטיסה הייתה גדולה, כבר כשמדדתי את התלבושת של הנבחרת בבית עברה בי צמרמורת. הטיסה עברה מצויין, ישנתי כמעט את כולה במיוחד בגלל שקיבלתי שלושה מושבים ויכלתי לישון מצויין, בנחיתה הזמינו אותי לתא הטייס והיה כיף.

השהייה בכפר האולימפי היא מדהימה. אלפי ספורטאים מסתובבים בכפר עם מדי המדינות שלהם ומחליפים סמלים של המדינות אחד עם השני. בשעה הראשונה שלי בכפר כבר פגשתי את אזארנקה השותפה הקבועה שלי לזוגות בסבב. ראיתי את גאסול וכנראה עוד הרבה ספורטאים אחרים שלא ממש זיהיתי. אתמול פגשתי את רוברדו הטניסאי הספרדי והחלפנו סמלים, נדאל הגיע אלינו וביקש גם הוא סמל ממני, אמרתי לו רק בתמורה לסמל ממנו, הוא התנצל ואמר שאין עליו כרגע והבטיח להביא לי ביום אחר... חסר לו אם הוא לא מקיים.

אחד מנושאי השיחה הכי מדוברים הוא מזג האויר, אני ספציפית לא מרגישה שום דבר יוצא דופן חוץ מזה שחם ולח מאוד, אבל אני רגילה ואוהבת אקלים מהסוג הזה.

החדרים בכפר מדהימים, מאוד נוחים ומרווחים יש הכל בחדר ובאמת שאין לי תלונות על התנאים.

אני אמשיך לעדכן אתכם בכל הזדמנות שתהיה לי.

אני שמחה ונרגשת לכתוב לכם בפעם הראשונה באתר שלי. מבחינתי הבלוג הזה יהיה הדרך שלי לספר, לשתף ולעדכן אתכם עם מה שקורה איתי במיוחד בגלל שאני נמצאת רב הזמן בנסיעות. אתם מכירים את ההתרגשות שיש לפני התחלה של משהו חדש, עבודה, טיול, תקופה?

אז זו בדיוק ההרגשה שיש לי עכשיו. אומנם אנחנו באמצע השנה אבל אני נכנסת עכשיו לתקופה מעניינת ומלהיבה.

תקופה של טורנירים על משטחים קשים (המשטח המועדף עלי), עם מאמן חדש (מרטין רומק), בארצות הברית (מקום שאני אוהבת מאוד). אני מקווה שזה יתבטא ברמת הטניס שאני אציג וכן בתוצאות.

מה שמוסיף להתרגשות זו כמובן הזכות שתהיה לי להשתתף באולימפיאדה. זו תהיה ההשתתפות הראשונה שלי באולימפיאדה ואני בטוחה שזו תהיה חוויה מדהימה. ספורטאים רבים שהיו באולימפיאדה אמרו לי שזה לא דומה לשום דבר שהכרתי. הכמות העצומה של ספורטאים מכל הענפים שחיים במקום אחד (הכפר האולימפי) אני כבר מכינה את המצלמה כדי לצלם את כל אגדות הספורט שאני אראה אפגוש שם. השייכות לנבחרת, למשלחת גדולה שמייצגת את ישראל על הבמה הכי גדולה בעולם רק מעצימים את חווית התחרות.

אין דבר שישמח אותי יותר מלהצליח באולימפיאדה. מבחינתי זה תמיד היה כבוד גדול לייצג את ישראל, אם זה בתחרויות האישיות שלי, אם זה במסגרת הנבחרת (אף מילה על צ'כיה בבקשה ) ועכשיו במסגרת האולימפיאדה. אני מאוד שמחה שציפי מצטרפת אלי והיא תוכל להגשים את החלום שלה. ציפי היא דוגמא ומופת בשבילי ובשביל כל ספורטאי בעולם. אני מאוד שמחה בשבילה ואני נרגשת שנוכל לחלוק את חוויית האולימפיאדה יחד. אני רוצה להודות לכולם על התמיכה המדהימה שאתם נותנים לי ברגעים טובים והרבה יותר חשוב מזה ברגעים פחות טובים. התמיכה, העידוד והאמונה שלכם עוזרים לי להמשיך לעבוד קשה ולרצות להצליח.

אני מקווה שתהנו מהאתר ומהבלוג, כל שאלה בקשה או הערה אתם מוזמנים לשלוח לי דרך "צור קשר".

שחר