מה שלומכם? אז נתחיל בהתנצלות קטנה על כך שלא כתבתי לכם כבר הרבה מאוד זמן. מה שכן השתדלתי לענות על כל המכתבים שלכם ואני רוצה להודות לכולם על התמיכה והעידוד שלכם, זה באמת מאוד מאוד חשוב ומשמח אותי.

טוב... אז נכון שעבר כבר זמן מה אבל בואו נסכם את השנה האחרונה בקצרה.

זו בהחלט לא הייתה השנה הכי טובה שלי והדירוג בהחלט משקף את הרמה שהצגתי. אין משהו ספציפי שאני יכולה להצביע עליו, לדעתי זה היה שילוב של מספר גורמים ביניהם חיבור עם המאמנים החדשים, ביטחון וכמובן הרמה על המגרש. בסופו של דבר אני יודעת שתקופות כאלה הן חלק מהקריירה ונשאר לי רק ללמוד מזה, להפיק לקחים, לעבוד קשה ולהשתפר לקראת השנה הקרובה.

אם אני לא טועה זו השנה הראשונה בחיים שלי מבחינת הטניס (והדירוג) שלא התקדמתי ואפילו הלכתי אחורה אבל אין לי ספק שזה רק יחשל אותי. כמה שנים אני משחקת טניס? בערך 15, בואו נגיד שאני "קונה" שנה כזאת אחת ל-15 שנה.

כרגע אני כותבת לכם מיוהנסבורג, דרום אפריקה. אני נמצאת כאן במחנה אימונים של חודש לקראת עונת 2009. זו הפעם הראושנה שלי בדרום אפריקה. נראה לי שהייתי כבר ביותר מ-40 מדינות (אני באמת צריכה לספור פעם) וכל פעם זה כיף להגיע למקום חדש.

זו מדינה מעניינת מאוד והיא סוג של שילוב בין אוסטרליה לארצות הברית. המדינה יפה, אנשים נחמדים ואני נהנית כאן מאוד. אבל... וזה אבל גדול, אנחנו נמצאים בתוך מתחם ענק וסגור... ממש עיירה קטנה מוקפת חומה שכן רמת הפשיעה בדורם אפריקה גבוהה מאוד. אני חייבת לציין שאני לא מרגישה איזשהו פחד כי אנחנו מוגנים ויש לנו כל מה שאנחנו צריכים. באמת חבל שמדינה כל כך יפה הופכת להיות מסוכנת כל כך (מזכיר לכם משהו?).